הוצאה לפועל וחדלות פירעון הסבר ומושגי מפתח
הוצאה לפועל
מערכת ההוצאה לפועל פועלת על-פי חוק לאכיפת פסקי דין (כולל פסקי דין לתשלום מזונות) משכנתאות, שטרות, החלטות שניתנו על-ידי גופים שונים ותביעות בסכום קצוב (עד 75,000 שקלים). במסגרת החוק מוסדרים אמצעי האכיפה השונים אותם ניתן לנקוט נגד החייב. אמצעי האכיפה בהוצאה לפועל ננקטים לפי בקשה של הזוכה (האדם שפותח את תיק ההוצאה לפועל) ומתן אישור של הגורם המוסמך. הגורם המוסמך יכול להיות רשם ההוצאה לפועל, שהוא הגורם השיפוטי בלשכות ההוצאה לפועל, או מנהל לשכת ההוצאה לפועל, שהוא הגורם המנהלי הבכיר ביותר בלשכות ההוצאה לפועל.
על הגורם המוסמך לדון בבקשות ולתת החלטה תוך שקילת מכלול השיקולים הרלוונטיים ותוך איזון מתמיד בין זכויותיו של הזוכה לבין זכויותיו של החייב.
מילון מושגים הוצאה לפועל
אזהרה:
עם פתיחת תיק ההוצאה לפועל נשלחת לחייב אזהרה. באזהרה מצוינת הלשכה שבה נפתח התיק ומספרו, והיא כוללת הוראות לחייב והסברים. כמו כן, באזהרה הודעה לחייב כי אם אין ביכולתו לעמוד בתשלום החוב במלואו, עליו להתייצב באחת מלשכות ההוצאה לפועל לחקירת יכולת תוך 20 יום בתיקים מסוג: פסק דין, שטרות, מזונות, משכון/משכנתא. או 30 יום (בתיקים מסוג תביעה מסוג קצוב (תובענות) ואם לא יעשה כן, יראו אותו כמשתמט מתשלום חובותיו והוא צפוי למאסר. לאחר פרק הזמן האמור בקשה לחקירת יכולת ניתן יהיה להגיש רק בלשכה שבה נפתח התיק.
איחוד תיקים:
במקרה שמתנהלים כנגד החייב מספר תיקי הוצאה לפועל, הוא רשאי לבקש מראש ההוצאה לפועל כי יאחד את התיקים מכל הלשכות בארץ לתיק אחד מרכזי הנקרא: "תיק איחוד".
בקשה לאיחוד תיקים יש להגיש בלשכה בה מירב התיקים כנגד החייב בתיק שבו החוב הגדול ביותר.
מטרת איחוד התיקים היא לקבוע תשלום חודשי אחד לחייב המתייחס לכלל התיקים, כאשר התשלום מתחלק באופן יחסי לתיקים, בהתאם לגובה החוב.
לתיק האיחוד לא מצרפים תיקי מזונות ותיקי משכון/משכנתא.
בא כוח (ב"כ):
עורך-דין המייצג את הזוכה או החייב, לאחר שקיבל ייפוי כוח המאשר את העובדה שהתבקש לייצגו. את ייפוי הכוח החתום על ידי החייב יש להגיש לתיק הוצאה לפועל.
הגבלה (על חייב):
חסימה שבוצעה לאחר תהליך של יידוע והתראה מראש ונועדה להוביל אותך לשלם את חובך. הגבלה זו מוסרת רק בעת תשלום החוב במלואו ו/או החלטת רשם.
הגבלה (מכוח הכרזה של חייב מוגבל באמצעים):
הגבלה שמטרתה לאפשר לך לשלם את חובך בהתאם ליכולתך הכלכלית תוך מניעת יצירת חובות נוספים. הגבלה זו מוסרת בהחלטת רשם בלבד.
הליך זמני:
הליך שטרם נכנס לתוקפו.
התייצבות:
הגעה פיזית לאחת הלשכות.
התנגדות:
טענות כנגד החיוב בהליך ביצוע שטר או תובענה.
זוכה:
אדם המחזיק בפסק-דין, תביעה בסכום קצוב, שטר וכיו"ב המחייב את האחר לשלם לו, או לעשות דבר שהוא מחויב על פי החוק לבצע. על הזוכה להחזיק באישור על זכאותו (פסק-דין, צ'ק, שטר וכיוב').
חייב:
אדם שניתן כנגדו פסק-דין המחייב אותו לשלם לאחר או לעשות דבר שהוא מחויב על פי החוק לבצע.
חייב מוגבל באמצעים:
חייב שאינו מסוגל לשלם את כל חובותיו, בתקופה הקבועה בחוק, גם אם יעשה מאמץ גדול. על חייב שהוכרז כ"מוגבל באמצעים" מוטלות ההגבלות הבאות:
- עיכוב יציאה מן הארץ.
- הגבלה חמורה בבנק ישראל.
- הגבלה בשימוש בצ'קים וכרטיסי אשראי.
- הגבלה להיות בעל עניין בחברה (בעלים, מחזיק מניות, דירקטור וכיו"ב).
חקירת יכולת:
חקירה מקיפה בדבר יכולתו הכלכלית של חייב פרטי (חייב שאינו חברה, תאגיד, עמותה וכיו"ב). חייב רשאי לדרוש חקירת יכולת מראש ההוצאה לפועל בכל שלב במהלך התנהלות התיק. מטרת החקירה להוכיח לראש ההוצאה לפועל, לזוכה ולעורך-הדין את יכולתו הכלכלית האמיתית של החייב לגבי החזר חובותיו, זאת על מנת לקבוע את יכולת ההחזר החודשית של החייב.
הטפסים הנדרשים לצורך חקירת יכולת:
- שאלון בדבר יכולתו הכלכלית ונכסיו של החייב ובני המשפחה הגרים עמו.
- טופס ויתור על סודיות בדבר כספים ונכסים.
- מסמכים המעידים על יכולתו הכלכלית של החייב ונדרשים בשאלות.
טענת פרעתי:
טענה ששולם החוב או שחל פטור מתשלומו.
מיטלטלין:
כל נכס שאינו מקרקעין.
מסירת אזהרה:
מסירת מסמך רשמי של ההוצאה לפועל בדבר חובו של אדם שבלעדי אישור על קבלת האזהרה לא ניתן לפעול כנגד החייב. המסירה יכולה להתבצע באחת מהדרכים הבאות:
- מסירה על ידי דואר ישראל/שליח לחייב או לבן משפחתו הנחזה כבוגר (גיל 18).
- שליחת הודעה על דואר רשום אשר החייב סירב לקחת.
- הדבקה על דלת החייב, לאחר שלושה ביקורים בהם לא היה אף אחד במען המבוקש.
מקרקעין:
קרקע, כולל הזכויות על הקרקע, הניתנות לרישום בפנקס המקרקעין, מנהל מקרקעי ישראל והחברה המשכנת, וכל מקום אחר בו רשומים מקרקעין.
נומראטור:
מספר בקשה הליך.
עיקול:
פעולה משפטית המופנית נגד בעליו של נכס או המחזיק בו, ומטרתה להגביל את יכולת השימוש בנכס ולהוביל לפירעון החוב לטובת הזוכה.
פסק-דין לביצוע:
הוצאה לפועל של פסקי-דין שניתנו בהליך שיפוטי קודם, במטרה לבצע אותם כפי שנכתבו ונוסחו על ידי בית המשפט.
צד ג':
צד ג' הוא כל אדם שאינו צד בתיק (כלומר, אינו חייב או זוכה), אך יש לו נגיעה כלשהי (דוגמא: אדם שעוקלו אצלו מיטלטלין של החייב אולם החייב אינו מתגורר עמו).
צד ג' הטוען כי המיטלטלין אינם של החייב, רשאי להגיש את הבקשות הבאות:
- בקשה לראש ההוצאה לפועל על גבי טופס בקשות צד ג' בצירוף תצהיר בדבר בעלותו על המיטלטלין (+ בקשה לעיכוב הליכים
- בקשה לפסק-דין הצהרתי בבית משפט השלום.
צו חיוב לתשלומים:
הסכום שנקבע לתשלום מדי חודש.
רשם:
הסמכות השיפוטית בהוצאה לפועל.
שטר:
שטר הוא צ'ק או מסמך חליפין המהווה פקודה לתשלום.
שכר טרחה א' ו-ב':
שכר טרחה א'- שכר טרחה לעורך דין בגין פתיחת תיק.
שכר טרחה ב'- שכר טרחה לעורך דין בגין נקיטת הליך ראשון בתיק.
חדלות פירעון (לשעבר פשיטת רגל):
- חדלות פירעון (פשיטת רגל) היא מצב כלכלי שבו חייב לא יכול לשלם את חובותיו בזמן.
- חדלות פירעון היא גם מצב שבו סכום החובות של החייב, גבוה משווי הנכסים שלו (כספים או רכוש).
- חייב שנמצא במצב של חדלות פירעון (או עלול להימצא), רשאי להגיש בקשה לקבלת צו המכונה "צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון" (השלב הראשון בהליכים).
- גם נושה (מי שחייבים לו), רשאי לבקש כי ייפתחו נגד חייב הליכי חדלות פירעון.
מושגים חדלות פירעון:
- ממונה – הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי הוא הרשות המנהלית של המדינה האמונה על ניהול הליכי חדלות הפירעון של יחידים, תוך שמירה על האינטרס הציבורי ותקינותם של הליכי חדלות הפירעון
- נאמן – עו"ד או רואה חשבון מהשוק הפרטי אשר עבר תהליך מיון קפדני (בהתאם להוראות החוק) על מנת להיכלל ברשימת הנאמנים המסייעים לממונה בניהול הליכי חדלות הפירעון, ובהתאם לסמכויות המוקנות לו על פי החוק.
- חייב שהוא יחיד – אדם פרטי, אשר יכול להיות גם "עוסק פטור" או "עוסק מורשה", אך לא תאגיד.
- נושה – מי שחייבים לו כסף או רכוש גם במקרה שהחוב הוא עתידי או מותנה.
-
- נושה בדין קדימה – הוא מי שהחוק קבע לגביו שהחוב שלו קודם לחובות אחרים.
- נושה מובטח – הוא נושה אשר בידיו בטוחה להבטחת תשלום החוב.
- צדדים בהליך – כל הגורמים המעורבים בהליך חדלות הפירעון על פי הוראות החוק. על פי רוב, הצדדים העיקריים בהליך הם החייב, הנושים, הנאמן והממונה. ייתכנו בעלי עניין נוספים אשר יתווספו כצד להליך.
- צו לפתיחת הליכים – זהו צו הניתן על ידי הממונה, כאשר מוגשת בקשה על ידי חייב. הצו קובע חובת תשלום חודשי, חובת הגשת דו"חות על הכנסות והוצאות התא המשפחתי והגבלות אשר יחולו על החייב כגון, עיכוב יציאה מן הארץ ומגבלות נוספות הקבועות בחוק. כמו כן, הצו מקפיא ועוצר הליכים משפטיים המתנהלים כנגד החייב (למעט הליכים פליליים). הצו מועבר לחייב ולנושים ומפורסם לציבור הרחב.
- תכנית לשיקום כלכלי – זוהי המלצה המוגשת על ידי הממונה לבית המשפט ובה מציע הממונה מתווה לשיקום כלכלי של החייב. המתווה כולל המלצה לתכנית תשלומים לחייב (גובה תשלומים ומשך הזמן שהחייב ישלם את התשלומים), פירוט הנכסים של החייב שימומשו כדי לשמש לפירעון החובות ותנאים המגדירים את הפטור מהחובות שיינתן לחייב לאחר שיעמוד בתכנית לשיקום כלכלי. במסגרת התכנית לשיקום כלכלי רשאי הממונה להמליץ כי על החייב לעבור הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה. במקרים שבהם החייב אינו יכול לעמוד בתשלומי החזר, יכול הממונה להמליץ בתכנית לשיקום כלכלי על הפטר לאלתר הפטר
- צו שיקום כלכלי – צו הניתן בדיון על ידי בית המשפט וקובע תכנית פירעון (המבוססת על התכנית לשיקום כלכלי שהמליץ הממונה). הצו קובע תשלומים שהחייב ישלם למשך תקופה מוגדרת, נכסים אשר ישמשו לפירעון החובות לנושים, כיצד ימומשו הנכסים, אילו הגבלות יחולו על החייב במהלך קיום תכנית הפירעון. במקרים מסוימים צו השיקום הכלכלי יכלול חובה לעבור הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה. כמו כן, הצו קובע מהם החובות שמהם החייב שמהםםיהיה פטור בעתיד לאחר שיעמוד בהוראות ותנאי הצו, בהתאם להוראות החוק.
- הפטר – פטור מחובות עבר אותם החייב לא יכול לפרוע, שניתן לאחר שעמד בתנאים שנקבעו בצו לשיקום כלכלי.
- הפטר לאלתר – פטור מחובות עבר אותם החייב לא יכול לפרוע, והניתן יחד עם הצו לשיקום כלכלי במעמד דיון בבית המשפט. צו זה יינתן במקרים שבהם יכולת השבהםכרות של החייב אינה עולה על צרכי המחייה הבסיסיים ואין תועלת בהמשך ניהול הליך חדלות הפירעון.
- קופת הנשייה – קופה המתנהלת במשרדי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי ואליה מועברים התשלומים שהחייב משלם והכספים המתקבלים כתמורה עבור מימוש נכסים במהלך הליך חדלות הפירעון.