תחומי עיסוק

מטרת החוק

מטרת חוק הירושה היא לסדר במרוכז את כל נושאי דיני ירושה, צוואות ועיזבונות, ולתת מענה כולל לכל הסוגיות בנושא זה. במסגרת דברי ההסבר של הצעת חוק הירושה, צוין כי מטרת החוק היא לכונן דין ישראלי מקורי בתחום דיני הירושה האזרחיים, וזאת במקום דיני הירושה שנותרו בישראל מתקופת השלטון העות'מאני ותקופת המנדט הבריטי.

ביצוע חוק הירושה

החוק קובע כי אחרי פטירת אדם יש לפנות לרשם הירושה או לבית הדין הרבני כדי לקבל צו ירושה שיצהיר מיהם יורשי הנפטר. אם קיימת צוואה, יש לבקש צו קיום צוואה שיקיים את צוואת המנוח ויצהיר על יורשיו.

הן בטרם קבלת צו ירושה או צו קיום צוואה והן לאחר קבלתם, ניתן לפנות לרשם הירושה או לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה למינוי מנהל עיזבון. תפקידו של מנהל העיזבון הוא לכנס את נכסי העיזבון, לשלם את חובות העיזבון, ולחלק את יתרת העיזבון בין היורשים. המוריש בצוואה יכול להורות על מינוי מנהל עיזבון ועל זהותו. תקנות הירושה מפרטת את סוגי מנהל העיזבון, הזמני – הממונה בטרם הוצאת צו ירושה או צו קיום צוואה והקבוע, אשר תפקידו לנהל את נכסי העיזבון ולחלקם בין היורשים שנקבעו בצו.

ההליך המשמעותי ביותר בחוק הירושה הוא הליך התנגדות לצוואה, במסגרתו ניתן לעתור לבית המשפט לענייני משפחה בתובענה בה נטען כי אין לצוואה אותה מבקשים לקיים תוקף משפטי. התנגדות לקיום צוואה מתבררת כתביעה לכל דבר ועניין ובסיומה ניתן פסק דין הקובע אם אכן הצוואה תקפה או שמא היא פסולה.

ביקורת על החוק

חוק הירושה אינו מכיל הגדרות מהותיות רבות, ולכן נזקקים בעלי הדין לפרשנות מרחיבה של בתי המשפט בדבר כוונתו של המחוקק. חוק הירושה נמנע במפתיע להגדיר מהי הירושה והוא מסתפק בהגדרת עיזבון בלבד, דבר שחייב את בתי המשפט לקבוע מהי ירושה על דרך האנלוגיה למול המושג עיזבון.

החוק מכיל התייחסות למושג של ידועים בציבור, במטרה להשוות בין מעמדו של בן זוג נשוי לבן זוג שאינו נשוי בהיבט של זכות הירושה, אך אינו מכיל תנאים ברורים להגדרת ידוע בציבור.

בהקשר של עילות התנגדות לצוואה, החוק מציין רשימת עילות שבחלקה ערוכה בשפה בלתי ברורה, מצב אשר גורם בתורו לקושי בשימוש בעילות אלו בהליך התנגדות לצוואה.

אם חיפשת להבין "מהם דיני הירושה ואיזה  צוואה מתאימה לך?" עורכי הדין שלנו יכולים לספק ייעוץ משפטי להתאמת צוואה אשר תבטא את רצונך בצורה הטובה ביותר.