האם האדם הסביר כולל בתוכו את הלוקה בנפשו (המשוגע) המצוי? “האדם הסביר אינו רק האדם היעיל. זהו גם האדם הצודק, ההוגן והמוסרי. זהו האדם הדואג לעצמו, לזולתו ולציבור, ואף כל אלה אינם משקפים את מלוא מורכבותו. עם זאת, האדם הסביר אינו האדם המושלם. זהו האדם המשקף את מורכבות חיינו, על מעלותיהם וחסרונותיהם על-כן הסבירות מבטאת […]
מיהות האדם הסביר בעיניי החברה ובעיניי בית המשפט במאמר זה אראה את השינוי התפיסתי של החברה-הישראלית ביחס למיהות-האדם-הסביר כי האדם-הסביר הוא כשמו – אדם-ישראלי-סביר-ממוצע, לתפיסת בית-המשפט למיהות-האדם-הסביר כאדם-על: ביום 13/05/1947 בפעם הראשונה בתולדות השלטון הבריטי בארץ הופעל חוק-הנזיקין, המחייב תשלום פיצויים על נזקים שנגרמו מחמת-חוסר-זהירות, על-אף שבאותה העת לא קיבל חוק-הנזיקין תוקף ע”י הניצב-העליון. בית-המשפט […]
האדם הסביר בפקודת החוק הפלילי 1936 אל מול חוק העונשין (תיקון 39) רקע כללי כתב המנדט הוא אמנה בינלאומית שקבעה את מעמדה של הממלכה-המאוחדת כמעצמה השלטת בשטחי ארץ ישראל, האמנה שימשה כמסמך הבסיסי הקובע את סדרי החיים והשלטון בארץ ישראל, הן מבחינה בינלאומית, והן מבחינת המשפט הפנימי בארץ במהלך תקופת המנדט הבריטי (בין קיץ 1917 למאי 1948). לאחר הקמת המדינה […]
האדם הסביר במשפט הפלילי | תיקון 39 לחוק העונשין ערב הקמת המדינה בכדי שלא יהיה לקונה בחוק הפלילי פקודת החוק הפלילי הבריטי (1936) המשיכה להיות בתוקף בישראל. במשך השנים שחלפו מאז 1948 נוספה פסיקה בנושאים שונים הנוגעים למשפט הפלילי והחקיקה הישראלית התקדמה, דוגמא מצוינת לכך היא שבשנת 1977 הוגש הנוסח החדש והמשולב של חוק העונשין. […]
