האם חברות להשכרת קורקינטים חשמליים חבות בפלילים? | עבירת השידול

האם חברות להשכרת קורקינטים חשמליים חבות בפלילים? | עבירת השידול

בחוק לתיקון פקודת התעבורה (מס’ 126), התשע”ט–2019, נקבע, בין היתר, כי רוכבי אופניים וקורקינטים חשמליים יחויבו לחבוש קסדה. בשנת 2011 תוקנה פקודת התעבורה ונקבע פטור מחבישת קסדה לרוכבי אופניים בגירים בדרך עירונית, וזאת כדי לעודד רכיבה על אופניים. הכוונה הייתה לתת פטור לרוכבים על אופניים רגילים שאינם ממונעים. כאשר הפכו האופניים והקורקינטים החשמליים לפופולריים בציבור, ומאחר שיש סיכונים בטיחותיים ברכיבה עליהם, עלה הצורך לחוקק חוק המחייב חבישת קסדה בעת רכיבה עליהם.

האם בהצבת קורקינטים חשמליים להשכרה (ללא קסדה) מתקיימת עבירת השידול?

הרציונל המשפטי לעבירת השידול הוא הרצון להעניש לא רק מי שביצע את העבירה בעצמו, אלא גם שותפים אחרים. לעיתים קרובות קו הגבול בין מבצע בצוותא, מסייע ומשדל הוא דק ביותר. כך, למשל, במקרה הנפוץ של כנופיית עבריינים, מנהיג הכנופייה המפעיל לחץ או מעודד את העבריינים לביצוע הפעולה, יקשה לעיתים להוכיח את מעורבותו הישירה בעבירה כמסייע או כשותף, ויהיה קל יותר להוכיח את מעורבותו כמשדל.

במשפט המקובל הייתה מקובלת עבירת ה-“incitement” שעיקרה שכנוע, עידוד, או הפעלת לחץ על אדם אחר לביצוע עבירה. עבירה זו הוחלפה במשפט הבריטי בשנת 2007  ב-“”Serious Crime Act 2007 בשלוש עבירות שונות המבחינות בין סוגים שונים של שידול וסיוע.

שידול במשפט הפלילי הישראלי הוא עבירה נגזרת בדומה לניסיון ולסיוע. על פי סעיף 30 לחוק העונשין “המביא אחר לידי עשיית עבירה בשכנוע, בעידוד, בדרישה, בהפצרה או בכל דרך אחרת שיש בה משום הפעלת לחץ, הינו משדל לדבר עבירה“. על פי סעיף 34 לחוק זהה עונשו של המשדל לעונשו של עובר העבירה העיקרי. יש הטוענים כי שידול יכול להתבצע גם על ידי שתיקה אך שתיקה זו תיחשב למעשה ולא למחדל.

יסודות עבירת השידול:

על פי הפסיקה לצורך התקיימות היסוד הנפשי הנדרש לשם הרשעה בשידול יש להוכיח שתי דרישות – “ראשית, על המשדל להיות מודע לכך שיש בהתנהגותו כדי להביא את האחר (ה”משודל”) לידי ביצוע העבירה נושא השידול. דרישה זו עניינה מודעות לטיב ההתנהגות המשדלת וכן מודעות לקיומו של אחר הזקוק להנעה מנטלית על-מנת לבצע את העבירה נושא השידול. שנית, על המשדל להתכוון להביא את המשודל לידי ביצוע העבירה יעד השידול. לשון אחר, השידול צריך להיות מלווה בשאיפה – מטרה – מצד המשדל כי העבירה נושא השידול אכן תבוצע, על כל יסודותיה, על ידי ה’משודל'”.

חריגים לעבירת השידול:

משדל לא יישא באחריות פלילית בשלושה מקרים – אם מנע את עשיית העבירה לה שידל, או הודיע מבעוד מועד לרשויות על הכוונה של המבצע העיקרי לבצע את העבירה, או אם העבירה לה שידל הייתה מסוג “חטא” כאשר הכוונה היא לעבירות שעונשן עד שלושה חודשי מאסר. ניסיון לשידול דינו בדרך כלל חצי מעונשו של המשדל, אולם בחוק חריגים רבים בעניין זה.

מסקנה:

בחינת עבירת השידול בהקשר של הצבת קורקינטים חשמליים מעניינת. ניתן לומר שמתקיימים כלל יסודות השידול. חברות השכרת קורקינטים  חשמליים (להלן: “החברות“) מודעות בהכרח כי יש בהצבת קורקינטים חשמליים ללא קסדה להוביל את האחר (המשודל) לידי ביצוע עבירה נושא השידול (אי חבישת קסדה). לעניין כוונת החברות, או בלשון אחרת מטרת החברות כי העבירה נושא השידול אכן תבוצע על ידי המשדל – הרי שכוונה די שתהיה מתוך “אדישות” לתוצאה.

יחד עם זאת, חלים מספר רב של חריגים שמגנים על החברות מפני חבות פלילית כלשהי. בראש ובראשונה ישנה שאלה האם הצבת קורקינטים חשמליים מהווים שידול לקהל, או למשודל ספציפי? ניתן למתוח את הפרשנות ולומר שמרגע שאדם מוריד את האפליקציה לשימוש בקורקינט חשמלי משידול כללי (המוחרג, מפני שנדרש משודל ספציפי לעבירה ספציפית) הדבר הופך לשידול משודל ספציפי. חריג נוסף שמתקיים בהכרח – חריג דרישה לעבירה שאינה חטא, קרי עבירה שהעונש שנקבע בחוק עולה על שלושה חודשי מאסר.

בנוסף, מניסיון אישי, בעת הרשמה לשימוש בשירות ישנה הודעה המציינת את “החובה לחבוש קסדה” – מה שבסופו של יום “מגן” משפטית על חברות ההשכרה השונות.

סעו בזהירות ואל תשכחו לחבוש קסדה.

אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו”ד, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושאים. בכל מקרה ספציפי מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין.

המשפט המקובל (באנגלית: Common law) הוא שיטה משפטית המהווה חלק ניכר ממשפטה של אנגליה ובעקבותיה של ארצות רבות, במיוחד אלו השייכות לחבר העמים הבריטי או שהיו בעבר תחת שלטונה של בריטניה, ובהן, בימיה הראשונים, מדינת ישראל.

רוני רוזנברג, ‏שידול במחדל – האומנם אפשרי הוא?, דין ודברים, ז(2) (2014).

ע”פ 8469/99 אביגדור אסקין נ’ מדינת ישראל, פ”ד נה (2), 65.

הגדרת המחוקק מהי מחשבה פלילית מסוג “אדישות” בס’ 20(2)ב לחוק העונשין, תשל”ז-1977.

ס’ 24(3) ו-34ג לחוק העונשין, תשל”ז-1977.

רישום לשירות באחת מחברות השכרת קורקינטים חשמליים אותה ניסיתי בעצמי.