מחיר הצדק, שני סוסים שחורים ואישה | מטחי רקטות, לינצ’ים ומה שביניהם

מיכאל קולהאס מאת היינריך פון קלייסט | יקיר אלבז טור אישי

בסיפורו של מיכאל קולהאס נראה שהצדק-האובייקטיבי המוחלט נטה לכיוונו, אולם בעבור אותו “הצדק” איבד קולהאס את רעייתו ולימים אף את חייו – סיפור שלאור המצב הביטחוני השרוי בישראל, מטחי הרקטות המשוגרים לכיוון ביתם של אזרחים חפים מפשע והלינצ’ים המתרחשים ברחבי הארץ בין ערבים ליהודים, סיפור זה יכול ללמדנו דבר אחד או שניים.

צדק הוא מונח המייצג פעולה או שיפוט המתבצע על פי אמות מידה של יושר, אמת, הגיון או כשרות מוסרית. הגדרת הצדק היא יחסית, כלומר שדבר הנחשב צודק על פי דעתו של אחד, יהווה לעיתים פגיעה לדעת אחר. הגדרת הבסיס של הטוב והרע יכולה להשתנות בין תרבויות שונות. לכן קביעת “הצדק-המוחלט” או “הצדק-האובייקטיבי” בעין אנושית סובייקטיבית עלולה להיות קשה, עד בלתי אפשרית.

קולהאס היה סוחר-סוסים, בנו של מורה ואחד האנשים ישרי-הדרך ביותר וגם הנוראים ביותר בדורותיו. על קולהאס נאמר שעד שנתו השלושים יכול היה האיש הבלתי-רגיל הזה להיחשב אזרח למופת. אירוע מכונן אחד בחייו של קולהאס ותחושת חוסר צדק שבערה בתוכו כתוצאה מכך, הובילה לשרשרת אירועים שהפכה את קולהאס מאזרח למופת, לפורע חוק ומפקד צבא שלימים מנה מאות במספר.

בקריאת הספר לא יכולתי שלא להתחבר לדמותו של קולהאס, אדם שבמידה רבה הזכיר לי את עצמי ואת הרדיפה שלי אחר אותו “צדק-מוחלט” גם אם הדבר כרוך לעיתים במחיר אישי כבד. מחיר כגון ריתוקים לבסיס בשירותי הצבאי כשלא הסכמתי עם מפקדיי, או אי קבלת חוסר צדק ביחס לחבריי לשירות (לא סתם כוניתי בשירותי הצבאי “קצין העיר”).

אותו אירוע מכונן בחייו של קולהאס התרחש כשרכב פעם אחת עם להקת סוסים צעירים, דשנים ובוהקים כולם, אל מחוץ לארצו. קולהאס הגיע אל נהר האלבה, ושם, על אדמת סקסוניה, סמוך למצודת אבירים כבירה, נתקל במחסום שלא פגש עד אותו הזמן. שומר המחסום דרש דמי מעבר אותם כינה “זיכיון ממלכתי” שהוענק ליונקר ונצל פון טרונקה. לאחר התשלום, עוד לא הספיק לעבור מתחת למחסום, קול חדש קרא לו “עצור על מקומך, סוחר הסוסים!”. קול שהיה שייך למנהל המצודה, אשר תוך כדי שהוא מכפתר אפודה נוספת על גופו המגודל, ביקש מגיבורנו “רישיון מעבר”. סוחר-הסוסים, שעבר את הגבול שבע-עשרה פעמים בימי חייו, הבטיח למנהל המצודה שכל התקנות הממלכתיות הנוגעות למשלח ידו ידועות לו, אולם אין ברשותו רישיון שכזה. לאחר שיחה עם היונקר עצמו, כערובה למעבר, הותיר גיבורנו שני סוסים שחורים שלא נמצאו טובים מהם בכל הארץ ומשרת לצורך דאגה לרווחתם – מכאן העלילה מתחילה להסתבך.

מיד עם הגיעו לדרזדן, שם נהג סוחר-הסוסים לנהל את המסחר עם השווקים הקטנים יותר ברחבי המדינה, נודע לו שהסיפור על אישור המעבר אינו אלא מעשייה. לאחר שהסדיר עסקיו שב סוחר-הסוסים למצודת יונקר, שם לתדהמתו גילה במקום שני הסוסים הדשנים אותם הותיר, צמד בהמות עלובות מיוסרות ושדופות בלא טיפול וטיפוח, כשמשרתו איננו נראה לעין. האזרח למופת שלנו, לא קפץ למסקנות, הוא הקשיב לסיפור מנהל המצודה שטען שמשרתו עזב ולכן הסוסים הרוויחו לחמם בעבודה בשדות. סוחר-הסוסים אף שב לביתו ועימת את גרסת מנהל המצודה עם משרתו שנמצא חבול ופצוע שסיפר סיפור אחר לגמרי. אותו אזרח למופת לא וויתר על הצדק וניסה בכל הדרכים הפורמאליות להשיב המצב לקדמותו ולעמוד על זכויותיו. לצורך כך גיבורנו הגיש תביעה שנדחתה בלא בירור אמיתי מטעמים לא צודקים. בנוסף, שלח גיבורנו את רעייתו לנסיך הבוחר על מנת להגיש עתירה, צעד אשר התברר כצעד הכושל ביותר מכל הצעדים הבלתי מוצלחים שעשה קולהאס, זאת מאחר שרעייתו שבה ללא הצלחה במשימתה, עם פציעה שהובילה למותה.

סיפורו של גיבורנו שנקרא בשמות רבים, סוחר-הסוסים, הדרקון ואף מלאך החבלה, הרודף את מדכאי העם באש ובחרב, הגיע לסיומו תחת הגרדום. הדבר המעניין שטרם מותו, סוחר-הסוסים הבטיח בשמחה שמשאלתו הגדולה ביותר עלי אדמות התגשמה, מאחר שסוסיו הוחזרו לגדולתם, ניתן גזר דין מאסר ליונקר על מעשיו ואף הוא שופה בהוצאות ריפוי משרתו שנפצע – במילים אחרות שלטון-החוק הושב על כנו.

בתקופה האחרונה, מדינת ישראל, מדינה אותה אני אוהב בכל ליבי מותקפת מחוץ ומבפנים. מחוץ במטחי רקטות בלתי פוסקים ומבפנים במלחמת אזרחים בין ערבים ליהודים. בין ריצה עם משפחתי ושני הכלבים שלי למרחב מוגן, אני לא יכול שלא לכאוב כשאני רואה קריאות לגזענות, לאלימות ולמלחמת אזרחים. מדינת ישראל מצוידת באמצעים טכנולוגיים להגן על האיום מחוץ, אולם נראה שעל אף ריבוי הרשתות החברתיות הנותנות במה לחופש ביטוי, באופן שבתקופת סוחר-הסוסים לא הייתה אפשרית, עדיין קיימים אנשים עם דעות חשוכות.

קשה לדמיין מצב בו אנו “אזרחים למופת” מגיעים לקצה יכולותינו, מצב שבו אנו נוטלים את החוק לידיים שלנו, אולם נראה שזה המצב והמציאות בו אנו חיים. במקום קריאות החרמה של עסקים בבעלות ערבים חפים מפשע, עלינו לפנות “לנסיך הבוחר” (לממשלה), להתאחד יחדיו ולהשיב את שלטון-החוק על כנו, גם אם הדבר כרוך בעלות מסויימת מבחינתנו.

לסיכום, הספר מיכאל קולהאס מאת היינריך פון קלייסט מומלץ לקריאה.