מה מגיע לי? | מהם הסעדים השונים? | פיצויים בגין הפרת חוזה

כרתנו חוזה, בעת “הנישואין” הכל היה טוב ויפה, אולם הגיעה השעה לכבד את החוזה/הסכם ומצאתם את עצמכם מופתעים ובהליכי “גירושין” מול הצד השני. אם כך מהן הזכויות שלנו? אם והופר חוזה/או הסכם שאליו הצד השני התחייב? במאמר זה אנו נענה על מהם סוגי הפיצויים אותם ניתן לקבל, כאשר אם אתם מעוניינים קודם, לדעת ולבחון האם החוזה המדובר אכן נכרת והשתכלל לחוזה מחייב, מוזמנים קודם לקרוא את המאמר הקודם “מהו חוזה? מי רשאי לכרות חוזה? כיצד כורתים חוזה? מידע שכל אדם צריך לדעת“.

לאחר ואנו יודעים שהחוזה המדובר, אכן השתכלל לידי חוזה מחייב מבחינה משפטית, אנו צריכים לדעת מהן האפשרויות העומדות בפנינו ומה הסעד אותו אנו יכולים ורוצים לקבל, לשם כך נתחיל בלהגדיר מה נחשב “לפיצויים”.

הגדרת פיצויים: זכאות הנפגע מהפרת חוזה לצו שיפוטי שיורה למפר לתקן (פיצויים – מחייב פניה לבית המשפט), באמצעות תשלום כספי, את הנזק שגרמה הפרת החוזה.

כלומר: לא תרופה עצמית + צו תשלום.

סעיף 2 לחוק התרופות:

2. הופר חוזה, זכאי הנפגע לתבוע את אכיפתו או לבטל את החוזה, וזכאי הוא לפיצויים, בנוסף על אחת התרופות האמורות או במקומן, והכל לפי הוראות חוק זה.

פיצויים יכול להינתן כתרופה עצמאית, במקום אכיפה וביטול, או בנוסף לאכיפה וביטול.

שהנפגע לא מעוניין לבטל את החוזה, ואינו זכאי לאכיפה (או מעדיף פיצוי), יינתן תרופה של פיצויים.

דוגמא – נכס עם לקויים שלא מספיקים על מנת לבטל את החוזה, תיקנתי בעצמי את הליקויים, אני דורש מהמפר את עלות תיקון הליקויים, את הסכום ששולם עבור התיקונים.

מקרה שבו אכיפה לא מרפא את כל הנזק, ניתן לדרוש בנוסף לאכיפה גם פיצויים.

דוגמא – איחור בקיום החוזה, מקרה של נכס עם ליקויים, דורשים אכיפה מהמפר והמפר תיקן את הליקויים, אבל לא היה ניתן להשתמש בנכס, לכן אכיפה לא מכסה את הנזק, לכן דורשים גם פיצויים.

במילים אחרות, במקרה שיש נזק נוסף מעבר לתנאי החוזה, ניתן לדרוש פיצויים ואותם פיצויים יכולים להצטרף לחובת הביטול וההשבה.

דוגמא – מבצעים השבה, כל צד מחזיר את מה שקיבל, אבל עד זמן ההשבה, אם שילמתי שכירות כתוצאה מהפרת החוזה, ניתן לדרוש סעד של פיצויים בנוסף.

הנפגע יכול לבחור איזה תרופה לקבל

מטרת הפיצויים

עקרון העל של דיני התרופות הוא השבת המצב לקדמותו. תרופת הפיצויים היא נגזרת ישירה מעקרון זה. במקרה שהנפגע דורש אכיפה בשווי (ולא אכיפה בעין), זה בגלל שהנפגע לא רוצה אכיפה, או לא יכול לדרוש אכיפה. מכאן נגזר שמטרת הפיצויים היא לא להעניש את המפר, אלא לפצות את הנפגע.

המקור הסטטוטורי של פיצויים

פיצוי על נזק ממוני שהוכח סעיף 10 לחוק החוזים תרופות.

פיצוי ללא הוכחת נזק סעיף 11 לחוק החוזים תרופות.

פיצוי על נזק בלתי ממוני סעיף 13 לחוק החוזים תרופות.

פיצוי מוסכם סעיף 15 לחוק החוזים תרופות.
כל סעיף יפורט בהמשך בהרחבה.

אנו כעת נעבור ונבחן מהן הדרישות של כל סעיף על מנת להיות זכאיים לפיצויים דלעיל, כאשר זה המקום לציין נוכח קוצרה של היריעה וחשיבותו של חוק החוזים בכל מערכת משפט, נושא דיני החוזים בישראל יפורט במספר כתבות שונות, כאמור הראשונה הייתה כדי להבין מהו חוזה (מקושרת בפתיח לכתבה זו), כאשר כתבה זו מתמקדת בעיקר בסוגים השונים של פיצויים וכתבות עתידיות בהם נבחן יותר לעומק את הסעדים השונים.

סעיף 10 לחוק החוזים תרופות:

10. הנפגע זכאי לפיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב ההפרה ותוצאותיה ושהמפר ראה אותו או שהיה עליו לראותו מראש, בעת כריתת החוזה, כתוצאה מסתברת של ההפרה.

תנאי מקדמי לקבלת פיצוי, הוא שנגרם נזק כלשהו, תנאי מקדמי ויסודי

סעיף 10 לחוק החוזים דורש 4 תנאים מצטברים:

• נזק – שהתקיים נזק כלשהו.
• קשר סיבתי – בין ההפרה לנזק (מבחן האלמלא).
• יסוד הצפיות – צפייה של הנזק, במועד כריתת החוזה.
• הוכחת היקף הנזק – על הניזוק להניח תשתית ראייתית להיקף הנזק.

בסעיף 10 לחוק החוזים תרופות, אנו מדברים על נזק ממוני.

האם נגרם נזק ממוני? במידה ומתקיים נזק ממוני ממשיכים לבדוק את שאר היסודות במצטבר.

סוגי נזק:

נזק רכוש, אובדן רווח, פגיעה במוניטין, חבות כלפי צד ג’, הוצאות משפטיות.

נזק – הגדרת סעיף 1 לחוק החוזים תרופות – “נזק” – לרבות מניעת ריווח.

נזק – הגדרת פרופסור גבריאלה שלו – השפעה שלילית על רווחתו של הנפגע.

קשר סיבתי – שהפרת החוזה היא זאת שגרמה לנזק, נזק שאפשר לייחס אותו להפרת החוזה, ורק נזק כזה. משתמשים במבחן האלמלא, אם אלמלא ההפרה הנזק היה מתקיים? אם כן, אין קשר סיבתי עובדתי.

פס”ד ע”א 355/80 אניסימוב נ’ מלון טירת בת-שבע, פ”ד לה(2) 800

חברת אניסימוב התחייבה לבנות קומה נוספת במלון, המלון טען שעקב איחור בבניה, הכנסות המלון נפגעו. אניסימוב טענו שהכנסות המלון נפגעו בלי קשר לבנייה. בית המשפט קבע שהסיבה לירידה הייתה עקב ירידה כללית בשירות המלון. הנזק למלון, לא נגרם עקב הפרת החוזה. המלון לא זכאי לפיצויים.

יסוד הצפיות – המפר ישלם רק על נזק, שמפר החוזה יכול לצפות (מבחינה סובייקטיבית) או בכוח (מבחינה אובייקטיבית). מרכך את דרישת הצפיות. הצפיות נדרשת שתתקיים בעת כריתת החוזה בלבד. צפיות הנזק – אינה צריכה להיות של הליך הגרימה במדויק, אלא צפייה בקווים כללים של הנזק.

דוגמא – שוכר דירה שיש בא רטיבות, נניח שעל פי החוזה המשכיר נדרש לתקן עד שבוע. לאחר שבועיים שהמשכיר לא תיקן, צינור המים מתפוצץ ונהרסים רהיטים, נחשיב את הנזק כצפייה באופן כללית, יכול לצפות שייגרם נזק לרכוש. אין דרישה לצפות גם את גובה הנזק.

הוכחת היקף הנזק – יסוד שהגיע מהפסיקה, התובע צריך להניח תשתית ראייתית על מנת להוכיח את היקף הנזק – נקבע בפס”ד אניסימוב נ’ מלון טירת בת-שבע דלעיל.

האם סעיף 10 לחוק החוזים תרופות מעניק רק פיצוי קיום, או מאפשר גם פיצויי הסתמכות?

פיצוי הסתמכות – מציב אותי במקום שבו הייתי אם לא הייתי כורת חוזה.

פיצוי קיום – מציבים אותי בעתיד, את מה שהייתי מקבל, אם החוזה היה מתקיים.

ע”א 3666/90 מלון צוקים נ’ עירית נתניה, פ”ד מו(4) 45 – פסקאות 9-1 לפסק דינו של השופט מלץ, פסקאות 22-15 לפסק דינו של השופט חשין, פסק דינו של השופט מצא:

חבורת משקיעים רצו להקים מלון. נכרת חוזה בין המשקיעים מצד אחד, לבין העירייה מצד שני. על סמך החוזה, המשקיעים הקימו את חברת מלון צוקים. המשקיעים החלו לפעול על מנת לקדם את הפרויקט, חברת מלון צוקים פנו למשקיעים בארץ ובחול על מנת לגייס כספים. ראש העיר סיים את כהונתו התחלף, ראש העיר החדש החליט שהחוזה לא מחייב אותו והצדדים הגיעו לבית המשפט. בבית המשפט התעוררה השאלה האם ניתן לתת גם פיצויי הסתמכות ולא רק פיצוי קיום. יש קושי להוכיח כמה היה אפשר להרוויח, אם החוזה היה מקוים.

השופטים הסכימו על התוצאה, רק נחלקו בנימוק.

השופט מלץ (דעת המיעוט) – פיצוי קיום בלבד, לפי לשון הסעיף עקב ההפרה ותוצאותיה, וגם על פי הרציונל של הסעיף, גם אם החוזה היה מתקיים, או לא עדיין מוציאים את הוצאות ההסתמכות, לכן הסעד הוא רק פיצוי קיום. חריג שבגינו ניתן לתת פיצוי הסתמכות, במקרים שמאוד קשה להוכיח את גובה פיצוי הקיום, אפשר להיעזר בפיצוי ההסתמכות ככלי עזר ראייתי, בתנאי שפיצוי ההסתמכות לא יהיו יותר גבוהים מפיצוי הקיום.

השופט מלץ (דעת מיעוט) סיכום – בדרך כלל על פי סעיף 10 לחוק התרופות, נותנים פיצוי קיום. אך במקרים שקשה להוכיח את גובה פיצוי הקיום, ניתן לתת פיצוי הסתמכות, בתנאי שפיצוי ההסתמכות לא עולה על פיצוי הקיום.

השופט חשין (דעת הרוב) – סעיף 10 לחוק התרופות מאפשר לנפגע לבחור, בין פיצוי קיום לבין פיצוי הסתמכות, ללא כפל פיצוי, ובלי תרופות סותרות.

השופט חשין – לא רואה בפיצוי קיום רף עליון, בשונה מהשופט מלץ.

ככלל פיצוי קיום ופיצוי הסתמכות, הן תרופות סותרות

כל מקרה לגופו, ייתכן מצב שאדם תיקן את הנזק בעצמו, לכן סעד של פיצוי וביטול והשבה, לא סותרים. לפני תיקון הנזק, אי אפשר לבקש סעד גם של קיום וגם של ביטול והשבה, הכל תלוי בנסיבות המקרה.

פיצויים ללא הוכחת נזק סעיף 11(א) לחוק החוזים (תרופות):

11. (א) הופר חיוב לספק או לקבל נכס או שירות ובוטל החוזה בשל ההפרה, זכאי הנפגע, ללא הוכחת נזק, לפיצויים בסכום ההפרש שבין התמורה בעד הנכס או השירות לפי החוזה ובין שוויים ביום ביטול החוזה.

סעיף 11 לחוק החוזים (תרופות) מניח שהנזק ברור, ומאפשר דרך מהירה יותר לתביעה בגין נזק.

נדרשים 3 תנאים מצטברים:

• הפרה.
• ביטול כדין.
• להראות הפרש בין התמורה החוזית (המוסכמת), לבין שווי השוק של הנכס ביום ביטול החוזה.

דוגמא – מקרה שאדם, לא קיים את הצד שלו בחוזה, הצד השני מבטל את החוזה כדין (על ידי הודעת ביטול), במידה והצד הנפגע יוכל להוכיח שיש הפרש בין התמורה החוזית (מה שהוסכם בחוזה) לבין השווי של הנכס ביום הביטול. הוסכם שמחיר הדירה יהיה 100, ביום הביטול שווי הדירה היא 120, הנפגע יהיה זכאי להפרש בין התמורה המוסכמת לשווי הנכס (במקרה שלנו 20).

סעיף 11 לחוק החוזים אינו מצריך הוכחת נזק (מתייחס כאילו נגרם נזק) ואינו דורש להקטין את הנזק מראש על ידי הנפגע.

רע”א 2371/01 אינשטיין נ’ אוסי תכנון והקמת מבנים ופיתוח בע”מ, פ”ד נז(5) 787

אוסי התחייבה למכור לאינשטיין דירה ב-$140,000. במועד מסירת הדירה, אוסי דרשה 180,000$. אוסי לבסוף מכרה את הדירה ב-192,000$ לצד שלישי. מכירת הדירה הייתה בסמוך למועד ההפרה, אינדיקציה לשווי השוק. אינשטיין תבעו מכוח סעיף 11 לחוק החוזים (תרופות) 52,000$. בית המשפט קבע שסעיף 11 לחוק החוזים (תרופות) נועד בדיוק למקרים מהסוג הזה. אינשטיין ביטלו את החוזה כדין, הייתה הפרה, ויש לנו שווי שוק. מפני שמכירת הדירה הייתה בסמוך למועד ההפרה. מדובר בנזק מופשט, אם אינשטיין היו קונים את הדירה בזמן, היו יכולים למכור את הנכס במחיר גבוה יותר, לכן הסעד הוא פיצוי בגין ההפרש. השופט ריבלין – אמר שבמקרים שהנפגע הפר את חובת תום הלב, והתמהמה במועד ביטול, ייתכן שבית המשפט יקבע מהו מועד הביטול הנכון, מדובר באוביטר.

פיצוי בגין נזק לא ממוני סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות):

13. גרמה הפרת החוזה נזק שאינו נזק ממון, רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין.

נדרשים 4 תנאים מצטברים:

• דרישה לנזק (בלתי ממוני).
• קשר סיבתי עובדתי.
• צפיות, של הנזק בעת הכריתה.
• כימות הנזק, דרישה מוחלשת יותר מסעיף 10 לחוק החוזים (תרופות).

מכוח סעיף זה ניתן לקבל פיצויים עבור נזק לא ממוני (צער, אכזבה ועגמת נפש). הזכות לפיצוי בגין נזק לא ממוני כפופה לשיקול הדעת של בית המשפט.

הדרישה לכימות הנזק בסעיף זה היא מוחלשת – מהסיבה שיותר קשה להוכיח נזק עקב צער.

דרישת הצפיות חלה על המזיק, לצפות או יכול היה לצפות את הנזק, באופן כללי.

נזק ממוני יכול להצטרף לנזק לא ממוני, מקרה שבו הדירה מוצפת עקב הפרת חוזה, ניתן לדרוש פיצוי לנזק הממוני מכוח סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות). פיצוי בגין הנזק עבור התמונה האהובה עלי, ניתן לדרוש פיצוי מכוח סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות).

סייג הקטנת הנזק סעיף 14 לחוק החוזים (תרופות):

סעיף זה לא חל על סעיף 11 וסעיף 15 לחוק החוזים תרופות.

14. (א) אין המפר חייב בפיצויים לפי סעיפים 10, 12 ו-13 בעד נזק שהנפגע יכול היה, באמצעים סבירים, למנוע או להקטין.

            (ב)        הוציא הנפגע הוצאות סבירות למניעת הנזק או להקטנתו, או שהתחייב בהתחייבויות סבירות לשם כך, חייב המפר לשפות אותו עליהן, בין אם נמנע הנזק או הוקטן ובין אם לאו; היו ההוצאות או ההתחייבויות בלתי סבירות, חייב המפר בשיפוי כדי שיעורן הסביר בנסיבות הענין.

אם הנפגע יכול היה להקטין את הנזק, ולא עשה זאת, למרות שמתקיימים כל התנאים בסעיף 10,12 ו-13 לחוק החוזים, המפר לא ישלם עבור הנזק שיכל היה להימנע. דוגמא דירה עם רטיבות, השוכר מתקן בעצמו, ובכך מקטין את הנזק, ונמנעה הצפת הדירה. אם לא נמנע הנזק שיכל להימנע, המפר ישלם את הנזק לאחר הורדת הנזק שיכל להימנע. לא משנה אם נמנע נזק ואם לאו, אם הנפגע הוציא הוצאות סבירות, או שהתחייב בהתחייבות סבירות לשם כך, חייב המפר לשלם לנפגע את הוצאותיו. הסיבה לכך שהמחוקק רוצה לעודד את הנפגע, להקטין את הנזק ולא לחכות לנזק עתידי (שיכול להיות גדול יותר).  טענת הקטנת הנזק, היא טענה שהמפר מעלה, שיכולה להוביל להפחתת סכום הפיצוי שהמפר יחויב בו, אך זה לא יפטור אותו לגמרי מפיצויים.

סעיף 15 לחוק החוזים (תרופות):

15. 15. (א) הסכימו הצדדים מראש על שיעור פיצויים (להלן – פיצויים מוסכמים), יהיו הפיצויים כמוסכם, ללא הוכחת נזק; אולם רשאי בית המשפט להפחיתם אם מצא שהפיצויים נקבעו ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה.

            (ב)        הסכם על פיצויים מוסכמים אין בו כשלעצמו כדי לגרוע מזכותו של הנפגע לתבוע במקומם פיצויים לפי סעיפים 10 עד 14 או לגרוע מכל תרופה אחרת בשל הפרת החוזה.

            (ג)        לענין סימן זה, סכומים שהמפר שילם לנפגע לפני הפרת החוזה והצדדים הסכימו מראש על חילוטם לטובת הנפגע, דינם כדין פיצויים מוסכמים.

שימו לב כי אין דרישת הקטנת נזק מהצד של הנפגע בסעיף 15 לחוק החוזים (תרופות).

אם הפיצויים המוסכמים לא עומדים ביחס סביר לנזק שהיה צפוי בזמן כריתת החוזה, ביהמ”ש רשאי להפחית את סכום הפיצויים. ע”א 18/89 חשל חברה למסחר נ’ פרידמן, פ”ד מו(5) 257, פסקאות 15-1 לפסק דינו של הנשיא שמגר.

הסמכות מופעלת בצמצום.

סבירות נבחנת לאור ההפרה הקונקרטית.

בחינת ביהמ”ש נעשית בשני שלבים:

1. האם קיים יחס סביר בין הפיצוי המוסכם לבין הנזק?
2. אם אין יחס סביר – ביהמ”ש יקבע אם ובאיזה שיעור להפחית את הפיצוי.

שימו לב: מדובר בסמכות רשות. יצוין תניה גורפת שאינה מבחינה בין הפרה “סתם” להפרה יסודית ומהותית – אינה עומדת בתנאי הסבירות.

עכשיו, כשאנו יודעים מה הסעד אותו אנחנו רוצים ויכולים לקבל בגין הפרת חוזה או הסכם אותו כרתנו, כל מה שנותר הוא להבין, מתי הפרת חוזה, אכן נחשבת הפרת חוזה שמזכה אותנו בסעדים השונים, בין אם מדובר בביטול החוזה ככזה שלא נכרת ובין אם מדובר בסעד הדורש מן הצד השני לקיים את התחייבויותיו כלפינו בהתאם לחוזה. על זאת, סעד האכיפה, סעד ביטול חוזה ועוד נדבר בכתבה הבאה.

האמור במאמר אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית על פי המידע והפרטים האמורים באתר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד. בכל מקרה ספציפי יש להיעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום – ניתן לפנות אליי במייל ואפנה אתכם לעורך דין מוסמך ממשרדי לטיפול משפטי בתשלום, הכל בהתאם לצורך ובהתאם לנסיבות המקרה הספציפי.

ס’ 10 לחוק החוזים (תרופות): הנפגע זכאי לפיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב ההפרה ותוצאותיה ושהמפר ראה אותו או שהיה עליו לראותו מראש, בעת כריתת החוזה, כתוצאה מסתברת של ההפרה.

אוביטר – אמרת אגב, מעין הלכה עתידית, שבמקרה הנדון, לא נעשה בה שימוש.

ס’ 10 לחוק החוזים (תרופות): הנפגע זכאי לפיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב ההפרה ותוצאותיה ושהמפר ראה אותו או שהיה עליו לראותו מראש, בעת כריתת החוזה, כתוצאה מסתברת של ההפרה.

ס’ 13 לחוק החוזים (תרופות): גרמה הפרת החוזה נזק שאינו נזק ממון, רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין.